גאווה דימונאית: משה אוחיון זכה בפרס דוליצקי לשירה עברית מהאוניברסיטה העברית י"ם

פרס ע"ש דוליצקי לשירה עברית ניתן למשורר הדימונאי משה אוחיון על יצירתו, כולל מינוי למרצה אורח במחלקה לכתיבה יצירתית, באוניברסיטה העברית בירושלים לשנת תשפ"ד.

בנימוקי השופטים (ד״ר תמר הס, פרופ׳ אריאל הירשפלד, פרופ׳ גור זק, פרופ׳ יואב רינון ופרופ׳ דרור בורשטיין) נכתב בין היתר:

"שיריו של משה אוחיון הם קול חם, קשוב, רגיש, שבא מהנגב. הוא כותב בעברית עשירה, בהירה, חגיגית ומוזיקלית ושירתו צומחת מן היומיומי. באחד ממרכזי שירתו עומדת דמותו של המשורר -המורה, המלמד תלמידי בית ספר בפריפריה לכתוב ולקרוא, מנגן להם בגיטרה, רוקם את עבודת השירה במקום שבו היא הכי נחוצה, הרחק מהמרכז המבוסס של הספרות המוכרת.

אלו שירים שבמרכז רבים מהם הזולת: התלמידים וכתיבתם. כמה יוצא דופן הוא משורר המתעניין במשוררים ובשירים של זולתו לא פחות מאשר בכתיבתו-שלו ובמצבו-שלו. אוחיון לא רק כותב על שירי תלמידיו, אלא ערך עשרות פרסומי שירה של תלמידים אלה.

לצד שירי בית הספר מציירים השירים נופי מדבר, מדימונה לאגם ירוחם. המשורר-המורה הופך מולם לתלמיד של הנגב, קשוב למרחב ולאור.

על שליחותו השירית והחברתית הרגישה והמרשימה בחרנו פה אחד להעניק למשה אוחיון את פרס דוליצקי לשירה".

אגב, את הפרס לזוכה העניק בן דימונה לשעבר, פרופסור ניסים אוטמזגין.