אמרת אסרף, אמרת מקסים, אמרת ענווה ומאור פנים
תגובה אפיינית אפשר לאמר אוטומטית כאשר שמו של אחד הספורטאים הבכירים שניפקה דימונה לדורותיה, אם לא הבכיר שבהם רק מוזכר.

הספורטאי הראשון שעיטר את  דימונה בתואר, אוקיי לא תואר אקדמי, אבל בואו, אתם מכירים אקדמיה המעניקה תואר למישהו שהולך מכות? 
 

זה התחיל ב- 1962-3 עת הוכתר כאלוף בית"ר ישראל, ובהמשך, אלוף הארץ הבלתי מנוצח, אלוף יוון ואלוף המכביה.
כל זאת כמובן אחרי קריירה מפוארת ועשירה בארץ הולדתו מרוקו, עד לעלייתו ארצה 1961.

 

 

 

מקסים נולד 1927 "בבית הלבן" הרי היא קזבלנקה העיר. בן ליוסף ופְרֵחָה. בכור ל 5 מעריצים.

התחנך ב"אם הבנים" ו ב"נעים זמירות", בתי היוצר של גדולי הפייטנים חיים לוק, דוד אברג'יל (שלום לבן דודי) של קזה בפרט ומרוקו בכלל.
פייטן לא יצא ממנו, לוחם ,יצא גם יצא.
בן כ 15 נמשך לתרבות השרירים במועדון "שארל נטר" ולא חלף זמן והוא היה למתאגרף מקצועני מוכר, מהולל ונערץ. שהפליא באגרופיו.
אבל, מעל לכל, נותר אדם נעים, טוב מזג, חם לבב, ענו. תכונות שליוו אותו לכל מקום שרגלו דרכה בו. כאלה שמיד גם ניכרו על פניו. תכונות שרכש ברחם אימו ובנווה בו צמח.

גם לזירה עצמה הוא לקח עימו את התכונות הג'נטלמניות שיחדו אותו.
זאת למרות ועל אף הישגיו הרבים, דירוגו הגבוה כמקצוען, הוא מעולם לא התייצב בזירה כדי "להרוג".
הוא אהב ונהנה להתאגרף. ובעיקר רצה לגרום הנאה לצופים. מי שזכה לראותו בפעולה, בעיקר את משחק הרגליים ומחוות הגוף יודע במה מדובר.
הוא כיבד והעריך את יריביו, מעולם לא נרתע ממפגש עם יריב כלשהו, אפילו אם היה מדובר ביריב בכיר עם "השם הכי מפחיד" ככל שיהיה. 

דצמבר 1961 , בנסיבות השמורות במרתפי המוסד בלבד ,מצא את עצמו ואנו עימו בנמל חיפה מבלי שהתכוננו או התכוונו לכך .

וזה קורה דווקא בנקודת זמן שעמדה להזניק את הקריירה שלו למחוזות וגבהים חדשים. אירופאים או אף עולמיים. שכן ,חודשים ספורים  לפני כן זכה להחזיק בידיו דרכון מרוקאי(זוכר אותו בצבע ירוק). כדי לסבר באותה עת, נדיר היה  שיהודי יחזיק דרכון. שכן ההגירה היתה אסורה ליהודים. הדרכון בידו עמד להובילו לשווייץ למועדון איגרוף מקומי תחת חוזה מקצועני חתום.שכלל כמובן שכר ,דיור הולם ,ומקום עבודה במקצועו האזרחי אך, קומבינה של שליחי העלייה הרבים שהציפו את מרוקו באותה עת (לנו סיפרו שהוא נחשד ע" השלטון כמשת"פ של שליחי המוסד ולכן עלינו לעזוב מיד) טרפה את הקלפים ותוך שבוע מצאנו את עצמנו והוא עימנו כמובן מיטלטלים בלילות חשוכים במכוניות נהוגות ע"י משתפי השליחים ברחבי מרוקו,קזה,רבאט,וחזרה .ושוב כעבור כשבוע אותו מסלול ואל חסירס,מליליה ,ג'יברלטר ,מרסיי חיפה ,דימונה!! ...

את הלם המפגש של ניסים עם הדיונות והצריפים בדימונה אני נושא עימי מאז. יום אחד בקזבלנקה העיר הגדולה היפה והתוססת ,מראה הים הנשקף מחלון חדרך . ויום אחד אתה במדבר בלב דיונות רק חול  וחול .ללא חשמל ללא אבא ואח שנותרו מאחור  ועוד הרבה ללא ..הלם קרב ממש

למזלו של אסרף,"היה לו מה למכור" .מיומנותו בזירה . שמעו הגיע מהר לאזני מועדון שמשון עם-שלם הבוס של   מועדון האגרוף המוביל בארץ בית"ר תל אביב,ושל האיגרוף בארץ בכלל .מועדון ,שגם יווה  את השלד לנבחרת ישראל .מהר מאוד "נחטף". ומיד צורף גם לנבחרת ישראל כדי לייצג את המדינה ואת דימונה בכבוד רב .

לא חלף  זמן והוא הוכתר לאלוף בית"ר ישראל (היה בגיניסט עוד מהגולה) ,אלוף ישראל ,מספר שנים רצופות ,אלוף יוון ,אלוף המכביה. רק עברו המקצועני במרוקו מנע ממנו לייצג את ישראל באולימפיאדה שהיתה אז נחלתם של חובבים בלבד . הוא פרש בלתי מנוצח(בארץ).

תוך כדי העשייה המבורכת בזירות העולם גם עשה לביתו  בעזרת רעייתו הנאמנה מרי יצרו משפחה לתפארת . שישה צאצאים מקור לגאווה ועוד כהנה נכדים ואף נינים הנושאים את זיכרו בגאווה אבל בעיקר בגעגוע..

נכון שבתחילה עשה זאת תחת בית"ר ת"א .אך הלב היה תמיד בדימונה .לא חלף זמן רב והוא חזר הביתה ,נקלט כעובד הקמ"ג ומיד ניגש לעשייה .הנחלת תרבות האיגרוף.יהיו שיצקצקו ויאמרו ,שתרבות ואיגרוף לא ממש ..טועים ובגדול .

תחילה היה במועדון בית"ר דימונה והמשך פתח את כפפות הזהב דימונה ..רבים נהרו אם רק לצפות בו בפעולתו שהיתה חווייה כשלעצמה ואם בעבודתו היסודית .עבודה שהצמיחה רשימה מפוארת של אלופים ארציים .החל מיוצא קהילת העבריים יהושע בויה שאף המשיך למקצוענות בדנמרק , האחים דנן ,נדמה לי חמישה כולם הוכתרו כאלופים .יעקב ז'קוב( הספר) ועקנין שאף כיכב בנבחרת ישראל מול קפריסין .צ'רלי לימים רבי שלום שוקרון ועוד רבים וטובים .

את פאר יצירתו פגשנו בערבי איגרוף בקולנוע דימונה המיתולוגי בהשתתפות מיטב מתאגרפי ישראל .בבימות העצמאות ,בערבי הדיסקו שארגן .והאטרקציה השבועית בקיץ .בבריכות השחיה העירונית שם התקבצו מידי שבת רבים לחזות "בהולכים מכות" להנאתם כשכמובן ניסים נהנה לתחר להנאת המעריצים.

פאן אחר מפתיע שלא רבים יודעים אבל הוותיקים שעוד בינינו ודאי זוכרים היה מעורבתו אפשר אפילו לאמר חלוציותו באירגון ערבי ריקודים סלוניים כמובן ברוח ה surprise party מימי קזבלנקה העליזים . תחילה בבית .ביתנו אשר ברחוב השיטה 46 .בדירה שאולי היתה בגודל 50מ"ר  נהרו רבים וטובים .תחילה היו אלה החברים הקרובים אבל אט אט השמועה פשטה ..לא מכרו כרטיסים .כל היפים והיפות הביאו איתם את שמחת החיים של אז רקדו ,קישקשו,אהבו ...אני יכול להבטיח לכם שהיה צפוף מאוד ..וחם גםבחורף .הרבה אחרי שהשעון צלצל חצות .

מהר מאוד זה עבר לאולמות .כאן כבר רקדו לצלילי להקות מרחבי הארץ בLive . .להקות כמו " ההדים "  "אצבעות הזהב "  " האריות " ועוד .זה התחיל בבית גיל המיתולוגי ,ההוא מול בית האבות ,תפארת, מועדון המנצחים (מרתף בנק לאומי) ועוד ..

אנקדוטה : ניסים אשר היה החלווץ בתחום ערבי הסלונים .היה גם אלוף בריקודים .אבל בניגוד לריקודו הקליל והמהנה בזירה .כאן הוא שלט בריקוד ה SLOW..

הוא היה הסנונית שבישרה את האביב .לא חלף זמן ואחרים אירגנו ערבים דומים .באולם ליד קולנוע גיל .עד לפריצתם של הדיסקוטקים לחיינו ..תחילה "אפולו 100" האגדי ,המאני . ולעיתים גם קפה ניצן הצטרף לחגיגה .אבל כאן זה כבר היה עם די ג'יי..

אסרף ניסים- מקסים ז"ל 1927-2018